קיצור תולדות הסטארטר:

עלה לאויר ב-23 ליוני, פוסט רציני ראשון ב-25.

סך הכל עבר שבוע.

אז מילא, שחנן הכניס אותי, שהיו”ר כועס עלי, שגוגל מעביר אלי מוסכניקים וכן הלאה.

 

אבל לזה לא הייתי מוכן.

עוד אני מג’מל, יש לי הודעה, ללא נושא, שמזמינה אותי לאיזה זוועתון רכילות הוליוודי, מהסוג שלא מתבייש לקרוא לתמונות ממקלחת של ילדה בת פחות מחודש פורנו, ומציג שד מפורסם אלמוני כזה או אחר.
(שלא לדבר על זה ש-Noah זה או נוח, או נואה, תלוי ברמת הגיור שרוצים לתת לגוי. בטח שלא נועה).

כשהייתי בקנדה לביקור משפחתי באוקטובר האחרון, נדהמתי לראות כמה הצפון אמריקאים משקיעים בהכרת הסלבז שלהם, עיון במגזינים שזו כל מטרתם וכן הלאה. זה כאילו כל המרץ שאנחנו משקיעים במצב ביטחוני, אקטואליה וכן הלאה אצלהם הולך על אנג’לינה ג’ולי.

אם מישהו ברשת הקודש מתעניין בנושא, סבבה. לא על זה אני מדבר.

אני מדבר על רשימת התפוצה המטורפת שהייתה למייל ההזמנה הזה, ומעבר לזה, איך ה-Slander Hunter (מחתרת בעידן פוסט-דבורית) הזאת החליטה שאני מכתיב דעת קהל שראוי להיכלל בה?

אני מבטיח להמשיך ולעקוב - חרמון כבר ביצע תחקיר ראשוני + ראיון בלעדי. עמית איתן לקחה את המושכות והעזה ללחוץ על Reply All הרסני, על מנת לברר מה זאת הרשימה הזאת, מי נכנס ומי נשאר בחוץ ולמי משלמים כדי לקבל אותה לפי חתך.

עדכונים יבוצעו על גבי פוסט זה.

 

עדכון: כצפוי, אין שיתוף פעולה מצד הנחקרת:

כשתיפתר התעלומה ותעלה על ממצא מעניין כלשהו הקשור למייל שלי, תודיע לי ומבטיחה לצחוק גם- השאלה על מה ועל מי .

משום מה היא גם מתעקשת לקרוא לי Tzafrir ולא צפריר.

עדכון סופי:

עמית איתן: “זו רשימת המיילים הפרטית של איזו אחת שהחליטה לפרסם את עצמה באימייל.”

עדכון פוסט מורטם, 4/10/06:

איזה ילדה שאני לא הולך אפילו לתת לה לינק, החליטה ללכת על אותה שיטת פרסום. אפילו לא יצרה לעצמה רשימת מיילים משלה, פשוט לחצה Reply All על המייל של הזוועתונאית. אפילו לא מחקה את מה שההיא כתבה. כבר שלושה ימים שכולם עושים לזה ריפליי אול ושואלים את כולם מי אתם ואיך נרשמנו.